מוקד ארצי :  03-9072734

פציעת דקירה היא פגיעה מסוג שטף דם, כאשר ישנם שלושה סוגים של שטפי דם: פנימי, תת עורי וחיצוני. בנוסף שטפי הדם מחולקים גם לשני סוגים של שט”דים: נשלט או בלתי נשלט, כאשר רוב הדקירות הן פציעות מסוג שטף דם שלא נשלט באופן מיידי. מדובר בדימום מסיבי אשר מצריך התערבות בהקדם האפשרי, ודורש מאיתנו לגרום להפסקת הדימום באופן מיידי.

הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להתקשר לכוחות ההצלה, ולהזעיק מגישי עזרה ראשונה מוסמכים; אך כל עוד אנו היחידים בשטח – עלינו לפעול במהרה על מנת להציל את חיי הנפגע, ולהעניק לו את האפשרות לקבל טיפול בבית חולים.

הטיפול בפצוע טראומה מסוג דקירה הינו תהליך מורכב וקשה לביצוע, אך אם נצליח להעניק לנפגע טיפול עזרה ראשונה טוב, סיכויי ההחלמה שלו יגדלו עד מאוד, כמו גם סיכוייו להגיע לבית החולים להתערבות כירורגית – כשהנזק הוא מינימלי.

הדבר הראשון שעלינו להבין הוא כי כל תזוזה של הנפגע עלולה לגרום לנזק רב יותר. אם הסכין נעוצה בגופו של הפצוע יש להקפיד לא להזיז אותה כלל, לא לשלוף אותה החוצה ולא להזיז את הפצוע תזוזות מיותרות. מטרתנו הראשונה בתור מגישי עזרה ראשונה בשטח היא לעצור את הדימום. עלינו לעצור כל שטף דם שאנו מזהים בגוף הנפגע, על מנת שלא יגיע להלם תת נפחי (היפוולמי), שכתוצאה מאובדן דם רב יגרום לקריסת מערכות, איבוד הכרה ופגיעה באיברים.

מאחר ורובנו לא מתניידים ברחובות העיר עם תיק עזרה ראשונה או תיק חובש המכיל ציוד עירוי (הטיפול המועדף בפגיעות מסוג זה) – עלינו להקפיד שאיבוד הדם ייפסק או יתמתן, בכמות כזו שתאפשר למערכות להמשיך לפעול עד שהנפגע יטופל או יובהל לבית חולים. אפשרות נוספת היא להצטייד בתיק עזרה ראשונה ברכב, שיהיה זמין לכל מקרה.

על מנת לעצור את הדימום, עלינו להשתמש באחת מ-3 השיטות הבאות:

1. הפעלת לחץ ישיר על נקודת הפגיעה

איך עוצרים דימום / שטף דםהמטרה היא להפעיל לחץ רב על אזור הדימום באמצעות חבישה. רובנו, כאמור לא מתניידים ביום יום עם ציוד עזרה ראשונה או ציוד חבישה עמנו (למרות שתחבושת אישית וחוסם עורקים הם בהחלט פריטים קומפקטיים שניתן להטמין בתיק או בכיס לשעת חירום). לכן, על מנת לחבוש את הפציעה, ניתן להשתמש בבד אחר הנמצא בהישג יד. לדוגמה: החולצה שאנו לובשים.

המטרה היא להניח את התחבושת המאולתרת והנקייה שלנו על הפצע, ולקשור בלחץ את התחבושת לפצע כך שתחסום את פתחי הדימום. קשר ראשון רוחבי ואחריו קשר אנכי, יהיו היעילים ביותר. אם הדימום לא פוסק אפשר להשתמש בפיסת בד נוספת, לקשור בה קשר ולהצמיד את הקשר בעזרת קשר נוסף לפתח הדימום. בשפה המקצועית פעולה זו נקראת “משולש לחץ”. במידה ונכשל ניסיון עצירת הדימום באמצעות לחץ ישיר, יש להמשיך ולנסות לעצור את הדימום על ידי הפעלת לחץ עקיף.

2. הפעלת לחץ עקיף

משמעותו חסימת העורקים, והפעלת לחץ על כלי הדם המובילים אל מקור הדימום (במקום ישירות על מקום הדימום). שיטה זו מאוד אפקטיבית בעצירת הדימום, אך פוגעת באספקת הדם ממקום החסימה והלאה. מכיוון שהחסימה מתבצעת בכלי דם ראשיים, זרימת הדם מופסקת גם לאיברים אחרים שאינם מדממים ופוגעת ברקמות.

ככל שנשאיר את חסימת הדם יותר זמן, הפגיעה באיבר תהיה חמורה יותר. על אף זאת, מדובר בשיטה יעילה ביותר שייתכן ותפגע באיבר מסוים, אך תציל את חייו של הנפגע. לחץ עקיף מתבצע על ידי חסימת עורקים ראשיים, וניתן לבצעה באמצעות חוסם עורקים או תחבושת מאולתרת אחרת. השימוש בלחץ עקיף על ידי מי שאינו חובש מוסמך איננו מצב אידיאלי, מאחר ויש הנחיות ספציפיות מאוד שיש להקפיד עליהן בעת הנחת חסם העורקים:

  • הפשטה – לא מניחים חסם עורקים על גבי בגד אלא ישירות על הגוף.
  • מיקום – הנחת החסם תתבצע 5 ס”מ (כ- 4 אצבעות) מעל מקום הפציעה, לכיוון הלב.
  • מפרקים – יש להניח את חוסם העורקים מעל למפרק, כדי לשמר את אספקת הדם אל המפרק ולהימנע מכריתה.
  • קשירה – בסיום הנחת החסם יש לבצע קשירה על מנת למנוע התרה מקרית.
  • רישום – חובה לרשום את שעת הנחת החסם כדי שהמטפלים במד”א / בביה”ח ידעו מתי הונח חסם העורקים.

3. נקודות לחיצה

ישנם מקרים בהם לא ניתן להשתמש בלחץ ישיר או עקיף, וזאת בשל מיקום הדימום. במקרים אלו נשתמש בטכניקות לחיצה בעזרת אצבעותינו על כלי דם ראשי, על מנת להפסיק את זרימת אל האזור הפגוע. נקודות הלחיצה העיקריות למניעת שטפי דם הם:

  • העורק התת בריחי
  • עורק הזרוע
  • עורק הצוואר
  • עורק הירך

בארבעת הסרטונים הבאים מוצגות 4 נקודות הלחיצה על ידי מע”רים של אריאל מדיק:

 

חובה לזכור! המדריך שלעיל אינו מהווה תחליף לקורס מקיף בתחום העזרה הראשונה.

 

לקורס עזרה ראשונה לחץ כאן

 

גלילה לראש העמוד
Open chat
דילוג לתוכן