מה ההבדל בין התקף לב לדום לב? ומה הקשר ביניהם?

הדר דורן, פרמדיקית

במיתולוגיה היוונית האמינו כי הוא האיבר האחראי על הרגשות, נמצא בהמון ביטויים ומשפטים ומופיע בתנ״ך אלפי פעמים – הלב. השריר שמתחיל לעבוד עוד בימי ההתעברות הראשונים ובעצם לעולם לא מפסיק, משקלו כשל סמארטפון, גודלו כשל אגרוף והוא ממוקם במרכז בית החזה (כן כן זו לא טעות). האיבר המופלא אשר אחראי על זרימה של כ5 ליטרים של דם והעברת חומרים חיוניים לכל איברי גופנו בכל דקה! אז מה קורה כאשר חלה בו הפרעה או כאשר הוא, חלילה, חדל מלפעום? הפרעות ופתולוגיות רבות עלולות להפריע לפעילות הלב אך המוכרות ביותר בציבור הן התקף לב ודום לב, אשר רבים נוהגים לבלבל ביניהן. אז מה ההבדלים? ומה הקשר? וכיצד נעניק סיוע רפואי ראשוני מציל חיים? 

כיצד פועל הלב?

לפני שנוכל להתייחס להבדלים בין שני מצבי החירום מסכני החיים, חשוב שנבין באופן בסיסי כמה מושגים:

• הלב פועל כמשאבה ומטרתו היא להזרים דם דרך כלי הדם אל כל הגוף באמצעות התכווצויות (פעימות). הוא מחולק לארבעה חללים מרכזיים:

1. חדר ימין
2. חדר שמאל
3. עלייה ימין
4. עלייה שמאל

• הלב בנוי מ4 רקמות:

1. פריקרד – קרום / כיס הלב (השכבה החיצונית).
2. אפיקרד – שכבת הלב העליונה.
3. מיוקרד – שריר הלב
4. אנדוקרד – פנים הלב (השכבה הפנימית)

• לב האדם פועם כ60-100 פעימות בדקה באופן תקין, הדבר תלוי במשתנים נוספים רבים ועשוי להעיד על מצב הבריאותי של האדם.
• העורקים הכליליים / הקורונריים – 3 עורקים המספקים דם ללב.
• מערכת ההולכה החשמלית – שייכת למערכת העצבים והיא יוצרת דחפים עצביים הגורמים ללב להתכווץ.

התקף לב

התקף לב או אוטם בשריר הלב בשפה המקצועית הוא מחלה אקוטית שבה ישנה הפרעה באספקת הדם אל הלב. לרוב, בשל חסימה של אחד מהעורקים הכליליים. כתוצאה מהחסימה ישנה הפרעה באספקת הדם (והחמצן) ללב. אוטם עלול להופיע באופן פתאומי או להתפרש על פני מספר שעות או אף ימים. אם מצב זה לא מטופל באופן מיידי – עלול להיווצר נזק בלתי הפיך ללב ואף התדרדרות עד כדי הגעה לדום לב. 

תסמינים נפוצים כוללים כאב חד ופתאומי בחזה, לעיתים הקרנה לזרועות, ללסת, לצוואר ולכתפיים. קוצר נשימה, בחילה, צרבת, הקאות, תחושה של דופק מהיר (טאכיקרדיה), זיעה קרה, חולשה וסחרחורת. חשוב לדעת שלרוב יופיעו חלק מהתסמינים ולא כולם ואף לעיתים לא יופיע כל סימן.  אצל נשים, התסמינים עשויים להופיע באופן פחות ״מסורתי״ והן לרוב יסבלו יותר מתסמינים כגון חולשה, עייפות, בחילות, סחרחורת וכו׳. 

גורמי סיכון שכיחים הינם יתר לחץ דם, עישון, השמנה והיסטוריה של מחלות לב במשפחה. 

בעת חשד להתקף לב יש להזמין אמבולנס במיידית, להרגיע את החולה ולהגיע בהקדם האפשרי לבית החולים.

דום לב

דום לב הינו מצב רפואי אקוטי בו הלב מפסיק לפעום באופן מיידי ומפתיע, ומלווה בהתמוטטות, הפסקת נשימה ובאובדן הכרה. מצב זה מצריך התערבות רפואית מיידית שכן הוא מוביל להתדרדרות מהירה כאשר תוך דקות ספורות ייגרם נזק מוחי ולאחריו מוות. הוא נגרם לרוב מהפרעה במערכת ההולכת החשמלית של הלב שמשבשת את פעולת השאיבה שלו ומפסיקה את זרימת הדם אל הגוף. עם זיהוי, מענה רפואי מהיר ושימוש בדפיברילטור ישנם סיכויי הישרדות. אחת מהסיבות הנפוצות הגורמות למצב זה היא אוטם בשריר הלב. 

זיהוי מיידי של המצב, תושייה ומתן עזרה ראשונה מעלים משמעותית את סיכויי ההישרדות. מענה רפואי ראשוני ע״י עיסויים, הנשמות ושימוש בדפיברילטור – מכשיר רפואי מתקדם אשר בעת הצורך נותן שוק חשמלי ללב ובכך מאפשר ללב לחזור לפעילות סדירה ותקינה. 

דום לב, לעומת התקף לב, עלול להיגרם על ידי מגוון רחב של סיבות החל ממחלת לב אקוטית או מולדת, חנק, טביעה, התחשמלות, תגובה אלרגית חריפה, טראומה ועוד. 

ההבדלים בין בתקף לב לדום לב

לסיכום,

התקף לב ודום לב הם שני מצבי חירום לבביים אקוטיים ושונים זה מזה אך עם זאת, עם חוסר זיהוי מוקדם וטיפול לקוי התקף לב עלול להוביל לדום לב. 

בשני המקרים חשוב מאוד לפעול במהירות לאחר הזיהוי: לחייג 101 ולהתחיל באופן מיידי בפעולות מצילות חיים. במקרה של דום לב שימוש בדפיברילטור, בשילוב שאר פעולות ההחייאה (עיסויים והנשמות) מעלה באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות. השימוש במכשיר פשוט ביותר ואין צורך בכל הכשרה או ידע רפואי על מנת להשתמש בו.

הכותבת הינה פרמדיקית ובעלת תואר ראשון בביולוגיה וקרימינולוגיה,  כותבת, עורכת תוכן ומדריכה בחברת ׳אריאל מדיק׳.